הכרעת דין בתיק ת"פ 35930-04-11

על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תשע"ב, 12/02/2012 במעמד הנוכחים.

התובע טוענת לעונש: לנאשם עבר פלילי.

הוגש וסומן ת/1.

הנאשם בן 36. ביהמ"ש כבר קבעו שיש להחמיר בענישה נוכח תופעת הסכינאות. בענייננו, הנאשם הסתובב באחת בלילה עם סכין בתא הנהג ברכבו. העובדה שמדובר בעבירה משנת 2010, הנאשם הודה והורשע, משמש סיבות לקולא. עולה שלמרות עברו ניתנו לנאשם עונשים צופי פני עתיד. הוא חוזר לדרך העבריינית. נראה שהחזקת הסכין בכלל לא היתה תמימה ברכב. אנו סבורים שיש צורך בענישה של מאסר, מאסר על תנאי וקנס.

הסניגורית טוענת לעונש: בן אדם שקיים חשש שהחזקת הסכין היתה למטרה לא כשרה זה משפט שנאמר מהפה לחוץ. אין לו על מה להתבסס. באותו יום שמרשי חזר מבילוי עם חברים בבית קפה, ולא במועדון, הוא לא הסתובב עם הסכין ביד. הוא לא ניסה להחזיק סכין על מנת להגן על עצמו. הוא אמר שהוא שכח את הסכין באוטו. זה היה הבדל של כמה ימים. דברים כאלה יכולים לקרות. הוא לא עשה עבירה. אין כאן עבירות נלוות. מדובר בעבר ישן. למעלה מעשר שנים. מאז אותו יום שהוא נעצר לא בוצעה על ידו שום עבירה. מדובר בבחור בן 36, מרבית העבירות שמיוחסות לו, ואליהן התייחסה חברתי, הן עבירות משנת 94, 92.

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, כל זאת ביום 25.6.10.

התביעה עותרת להטלת עונש מאסר בפועל, תוך שהיא מדגישה את חומרת העבירה, ועל כך אין חולק.

מאידך, מדובר בנאשם יליד 1976, אשר לחובתו עבר פלילי לא מכביד, ורובן של העבירות הינו מלפני שנים רבות.

לחובתו עבירה אחת בתחום האלימות משנת 2000.

הנאשם הודה וחסך מזמנו היקר של ביהמ"ש.

בשים לב לחלוף הזמן, הודאת הנאשם ולכלל הנתונים המפורטים לעיל, מצאתי מקום שלא למצות עמו את מלוא חומרת הדין.

סוף דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        שישה חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור על העבירה בה הורשע, וזאת תוך שנתיים מהיום.